11

היום עסקנו בגיאומטריה ומדידת גובה עפ"י דמיון משולשים בהינתן זווית ידועה.
הגענו לכך מתוך הצורך לחשב את הגובה המקסימאלי אליו מגיע הטיל.
הרגשתי שהרמה המתמטית היתה גבוהה במקצת לרוב התלמידים. במבט לאחור, היית מדגים כיצד הדבר נעשה באופן כללי, ולא מתעקב על הצד הניסויי יותר מדי, אשר מצריך הבנה עמוקה. הרגשתי שאיבדתי חצי כיתה.
אני מקווה שהתלמידים שהבינו, יקחו איתם תובנות מהנ"ל.

בנוסף - ישנן שתי סוגיות משמעתיות בהן אני רואה צורך לטפל :
1. באמצע השיעור נכנס תלמיד מכיתה ט', שהחל לקלל אחת התלמידות. דרשתי את שמו, וכעת שוקל כיצד לגשת לנושא.
חייבת לבוא תגובה. איני מקבל את האלימות מהסוג הזה (וגם לא מבין מאיפה היא באה).

2. בכיתה ישנו תלמיד הנמצא בתוכנית מעלה(?) שמצטרף רק בשעה השנייה. זהו נוהל חדש יחסית. מאז שהתחיל בתוכנית ונכנס בשעה השנייה, הוא מפריע באופן שיטתי בשיעור. אין להאשים אותו מכיוון שהוא נכנס תמיד בנקודה בה התלמידים כבר מיישמים את הידע שלמדו שעה קודם לכן.
בכל אופן - איני מעוניין להתעסק עם הנושא, או שיכנס לכיתה. הרי הדבר מגוחך במהותו. גם סטודנט באוניברסיטה לא יכול להיכנס "כל שעה שנייה". זאת גם לאחר שדברתי איתו על הבעייה. הוא מבחינתו מעוניין להישאר.
גם על כך אני מתעקש, לא יכול להיווצר מצב כזה בכיתה נורמאלית. אפילו אם אנחנו "רק סטודנטים".
ואולי דווקא בעיקר בגלל סיבה זו.