היום המשכנו לעסוק בנושא א.חום. ערכנו ישור קו בנוגע לשיעור שעבר ולקראת סוף השיעור שוחחנו גם על חום כמוס.
נהנתי מאוד מבדיקת המבחן עם התלמידים, שגילו רצון רב להבין את המקומות בהם תשובתם לא היתה נכונה או מלאה.
בשבוע הבא נעבור מהפן האינטואטיבי של א.החום אל הפן החישובי פיסיקאלי.
כמו-כן קיבלתי הוכחה נוספת לכך שבתרבות שלנו כדאי, ולפעמים אף הכרחי - לחכות לרגע האחרון, אם לא מאוחר מכך. הצחיקה אותי הגישה שבאה כביכול ממקום נורמאלי - "מה פתאום עשית משהו בזמן (או חלילה אף קצת קודם לכן)?".
נו, לפעמים דווקא מעניין לחוג בעיגולים...
יום חמישי, 14 בינואר 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אני מבין את התסכול שלך בעניין ההערכות לתלמידים. ייתכן שהדבר נובע עקב הכלי החדש שבית הספר התחיל להשתמש בו זה עתה (רק לפני חודשים ספורים)והם עושים שגיאות תוך כדי למידתו. בוא ניתן להם צ'אנס להוכיח את עצמם בהמשך.
השבמחקבעניין השיעור, נהניתי מאד (כרגיל) לצפות בדיונים שעשית עם תלמידיך וכן מההתלהבות ומהמעורבות שהם מגלים אצלך ללא הרף. ממש כיף. התגובות החיוביות שתיארת כאן בנוגע לבדיקת המבחן, רומזות על כך שייתכן והם מעוניינים באמת להבין ולדעת, ולא רק לסחוט ממך עוד נקודות במבחן. דרך אגב, אחד התלמידים אמר לי בהפסקה שהוא מתכוון להמשיך ללמוד במגמת פיזיקה. אני זוכר שאמרת לי לא מזמן שמספר תלמידים בקבוצתך אמרו זאת גם לך. לדעתי זוהי עוד אינדיקציה (מיני רבות) להצלחת עבודתך.